שימו לב, כתבה זו מכילה עדויות קשות.
בתהליך הכנת הדו״ח ה-HRW ראיינו 44 אנשים שחוו אלימות מינית. נמצא כי מאז שסוריה נכנסה למלחמת האזרחים בשנת 2011 גברים הומוסקסואלים, נשים טרנסג׳נדריות ואנשים א-בינאריים היו לעתים תכופות קורבנות של מעשי זוועה רבים. אלו כללו אונס קבוצתי, שריפה של איברי מין ואונס בעזרת חפצים.
המרואיינים מעידים על-כך שגברים שנתפסו כבעלי ״מראה עדין״ נמצאים בסיכון גבוה כמזוהים כהומוסקסואלים. הכוונה בכך היא כי אותם גברים חסרים במאפיינים שמבצעי האלימות מחשיבים כ-״גבריים״ – לדוגמא, גידול זקן. ה-HRW מתארים כי בממשלה הסורית גברים בעלי ״מראה עדין״ סובלים לעתים תכופות מאלימות מינית. ״למען הכנות״, אומר קורבן הטרוסקסואל של תקיפה מינית, ״אם נשותיהם של החיילים לא נמצאות שם איתם, הקבוצה הזו (של גברים בעלי ׳מראה עדין׳) יהפכו לקורבן״.
הקהילה הלהט״ב הסורית מודעת לעובדה כי בצבא קיימת אווירה שאינה בטוחה. רבים מנסים להימנע מהחובה לשירות צבאי. אלו שכן משרתים בצבא מנסים להיראות כמה שיותר גבריים כדי להגן על עצמם.
אבל זה לא רק הצבא שמהווה איום וסכנה של אלימות מינית. כאשר אנשים להט״בים נתפסים, ההשלכות אפילו יותר חמורות. ילד גיי בן 21 מספר ל-HRW כיצד הוא איבד את בן זוגו בגיל 15, לאחר שהוא הושלך מגורד שחקים על-ידי ארגון המדינה האסלאמית הטרוריסטי.
ה-HRW מסכמים כי אלימות מינית הינה דבר שבשגרה בשירות החשאי בסוריה ובשירות בתי הסוהר. ״כל התוקפנות הוכפלה פי 10 הייתי אומר״. אומר הילד הנקרא יוסף, שנלכד על-ידי השירותים החשאיים. ״הם עשו זאת בשמחה. הם כמובן היו אונסים אותנו עם מקלות. הם אונסים אותך פשוט כדי לראות אותך מתענה, צורח. כדי לראות שאתה מושפל. זה מה שהם אוהבים לראות. הם דחפו מקל בפי הטבעת שלי, והם התחילו להגיד - ״זה מה שאתה אוהב, אתה לא אוהב את זה?״ - זה הגיע למעלה עד לבטן שלי״.
הדו״ח גם מתאר את סיפורה של סדנאיה, אישה טרנסג׳נדרית בת 40. היא כבר נכלאה בעבר לפני פרוץ מלחמת האזרחים, אבל הכל השתנה עבורה בשנת 2015. היא הועברה לבית מאסר אחר לגברים. שם היא נפלה לקורבן של פגיעות מיניות שכיחות הן על-ידי השומרים בכלא והן על ידי האסירים עצמם. היא מספרת: ״אם מישהו [אסירים אחרים] קראו לי, הייתי צריכה ללכת ולראות אותם בין אסירים רגילים אחרים [כדי שהם יתעללו בי או יאנסו אותי]. לא יכולתי להגיד שום דבר בעניין, אחרת היינו מושלכות מבניינים, נשחטות, או מוכות עם חפצים חדים״.
בנים גייז קטינים גם כן היו לקורבנות של התעללות מינית בבתי סוהר. לדוגמא, הדו״ח מתאר סיפור של עלם שבודד וננעל עד לגיל 17, והוא מספר שהוא היה קורבן להתעללות מינית כמעט בכל לילה.
ה-HRW שוחחו עם קורבנות במחנות פליטים בלבנון השכנה. הארגון מצא כי רבים מהם סובלים מבעיות בריאותיות נפשיות כמו סטרס פוסט-טראומתי, מחשבות פרנואידיות, טראומה מינית ואיבוד תקווה. לחלק יש אף תלונות פיסיות, כמו פציעות בפי הטבעת. חלק מקורבנות גם אובחנו במחלות מין, כולל HIV.
ה-HRW קובעים כי טיפול פסיכולוגי ופיזי אינם מספקים. זיינפ פינאר ארדם (Zeynep Pinar Erdem), שכתבה את המחקר, מדגישה כי הקבוצה שהפכה לקורבן על-ידי אלימות מינית זקוקה לעזרה באופן בהול: ״גברים, בנים, בנות ונשים טרנסיות יכולים לחוות בושה עמוקה, פחד מפני סטיגמה, והסתרה כתוצאה מאלימות מינית. זה הכרחי לאתגר את ההנחות החברתיות הרווחות והתרבותיות, שהם אמורים להיות ׳בלתי-פגיעים׳״, אמרה ארדם. ״יש לממן שירותים, ולהתאים אותם לתמיכה לנגישות אליהם, מבלי שתמנע נגישות לשירותים לנשים ולילדות״.
