כשהטאליבן היה בשלטון לפני 2001, אפגניסטן ראתה הוצאות להורג פומביות כלפי מי שנמצא "אשם" בהומוסקסואליות. אנשים מקהילת הלהט"ב נאלצו להישאר בארון ולא הייתה שום אפשרות לקבלם.
אפגניסטן אינה גן עדן עבור קהילת הלהט"ב, בלשון המעטה. יחסים הומוסקסואליים היו מאז ומעולם בלתי חוקיים, גם לאחר שהטאליבן, בראשות ארצות הברית, הודחה על ידי הכוחות המערביים בשנת 2001.
לאפגניסטן יש שתי מערכות משפט: המערכת המשפטית והשריעה. בשתי המערכות ההומוסקסואליות אינה חוקית הן לגברים והן לנשים. בגרסה האחרונה של החוק האפגני, אנשים שנתפסו בביצוע מעשים הומוסקסואלים צפויים לעונשי מאסר. גם אם שני אנשים מאותו מין מקיימים יחסי מין בביתך, אתה צפוי להענש, שכן אסור לתת לכך כל מענה ומקום. עם זאת, יש מעט עדויות לכך שהעונשים האלה יושמו בפועל. משרד החוץ ההולנדי הגיע גם למסקנה זו בשנת 2019: "ככל הידוע, ממשלת אפגניסטן לא נקטה בהליכים פליליים ו/או הטילה עונשים במקרה של מעשים מיניים בהסכמה בין בני אותו מין".
אולם ארגוני זכויות אדם רבים דיווחו על הפחדות ואלימות כלפי הומוסקסואלים בשנים האחרונות. דעת הקהל היא גם נגד הומוסקסואליות. על פי ארגון זכויות הלהט"ב ILGA, הדבר נתפס כ"בלתי מוסרי "ו"אנטי-איסלאמי". כתוצאה מכך, הומוסקסואלים אינם יכולים להיות חופשיים ולעתים קרובות הם צריכים לנהל חיים כפולים.
חוקי השריעה, לעומת זאת, מרחיקים לכת. הומוסקסואליות היא עונש מוות. ישנם סימנים לכך שחוקי שריעה כן יושמו כלפי הומוסקסואלים באזורים כפריים. בשנת 2015, למשל, יצא דיווח על כך ששלושה גברים הומוסקסואלים נהרגו מקיר שנפל. אולם אחד מהם ששרד את גזר הדין, הורשה לחיות.
העונש הנ"ל עולה בקנה אחד עם החזון של הטליבאן. בעיתון הגרמני Bild, שופט טליבאן כבר הצהיר בנוגע לעונשים המיועדים להומוסקסואליות. לדברי השופט גול רחים (Gul Rahim), עונש המוות יהיה מחריד: סקילה באבנים או מוות על ידי הפלה של קיר בגובה של כ -3 מטרים. לא ידוע מתי והאם הטליבאן אכן יישם את ההוצאות להורג.
