בראיון לחדשות NBC, נד מרקואז בן ה-23 סיפר כי מציאת קורת גג בטוחה היה הכל - חוץ מדבר קל. מרקואז נולד במקסיקו וגדל בניו יורק, והינו מחוסר בית כבר למעלה מחמש שנים. לאחר שמשפחתו לא קיבלה את הנטייה המינית והזהות המגדרית שלו, מרקואז עזב את בית המשפחה בגיל 18.
מרקואז מתגורר כרגע ב-״מקום של סילביה״, שהינו מקלט חירום ללהט״בים צעירים, שנמצא בכנסיה במנהטן. הוא מדגיש כי בתי המחסה המיועדים לצעירים להט״בים הם הרבה יותר בטוחים, והוא מספר שקודם לכן הוא חווה אלימות הומופובית בבתי מחסה רגילים. בימים אלו עם זאת, חסר הבית מרקואז מודאג יותר מנגיף הקורונה מאשר מאלימות להט״בופובית והסכנות הטמונות בחיי רחוב.
״אני דאגתי מזה שלא תהיה לי קורת גג״, מרקואז אמר בראיון לחדשות NBC. ״אם המקום שבו אני מתגורר עכשיו יסגר, לא יהיו לי עוד אפשרויות״. לא רק שהוא דואג מפני ״הכורח לגור בסביבה הומופובית״, אלא יש לו גם פגם ריאות מולד, ובכך הוא נמצא בקבוצת הסיכון לתחלואה מנגיף הקורונה.
צעירים ומתבגרים להט״בים, כמו מרקואז, מהווים מספר גדול של צעירים הומלסים בארצות-הברית. עם סגירה כלל-ארצית של בתי ספר ותוכניות צעירים, הפחתה בשעות הפעילות של מרכזים גאים והמצב שבו לרבים מאותם צעירים אין קרובי משפחה תומכים; הצעירים האמריקאים הללו, והארגונים שמסייעים להם, נמצאים במצב שבו הם חייבים למצוא דרכים חדשות לקבל ולהציע תמיכה.
האוכלוסייה הלהט״בית הבוגרת מהווה כ-4.5% מאוכלוסיית ארה״ב עפ״י מספר אומדנים, אך מחקרים אחרונים מצאו כי 20 עד 45 אחוזים מהצעירים ההומלסים מזדהים כלהט״בים. בקרב צעירים בגילאי 18-25, אנשים להט״בים נמצאים בסיכון של פי 2.2 למצוא את עצמם ברחוב. הנתונים האלה מגיעים ממחקר שבוצע במכון וויליאמס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס (UCLA).
המרכז הגאה בניו יורק, שסגר את שעריו בעיצומה של המגפה, מציע מספר שירותים מרחוק. בין היתר מוצעים מפגשי ייעוץ פרטניים, תוכניות בנות 12 צעדים, ותוכניות חברתיות לצעירים. באופן דומה, המרכז הגאה בלוס אנג׳לס ביטל את כלל המפגשים הלא הכרחיים, והגביל את תוכניות הצעירים להפעלת שירותים הכרחיים, וכך גם מרכז המגורים נותר פתוח.
