בין 25 ביולי ל־8 באוגוסט 2026 תארח אמסטרדם לראשונה את WorldPride, מפגש בינלאומי של תנועת הגאווה העולמית. האירוע יציין שני מועדים: 25 שנה לשוויון בנישואים בהולנד ו־30 שנה מאז מצעד התעלות הראשון. בעוד שאירועי גאווה ברחבי העולם צמחו לא פעם מתוך צעדות מחאה למען שוויון זכויות ונגד אפליה, אמסטרדם פיתחה מתכונת ייחודית ומזוהה: מצעד על פני המים.

מאחורי הסירות הצבעוניות, התעלות המלאות והאווירה החגיגית עומדת היסטוריה של מאבק, נראות ושינוי. לקראת WorldPride Amsterdam, ‏OUTtv בוחן בשלושה חלקים את ההיסטוריה, ההקשר והמשמעות של האירוע. החלק הראשון עוקב אחר התפתחותו של Amsterdam Pride, מנראות פוליטית ברחובות ועד למצעד לאורך התעלות.

לאחר מהומות סטונוול בניו יורק ב־1969, מצעדי הגאווה ברחבי העולם התפתחו להפגנות למען שוויון זכויות ונראות ונגד אפליה. גם בהולנד פעלה כבר שנים תנועה פעילה למען זכויות הומואים. ארגונים דוגמת COC, שנוסד ב־1946, פעלו במשך עשרות שנים למען קבלה משפטית וחברתית של אנשים קווירים. בשנות השבעים והשמונים התקיימו גם הפגנות, עצרות ואירועי Roze Zaterdag שונים.

רגע מרכזי היה מצעד הגאווה הארצי הראשון באמסטרדם ב־1977. בין 1,500 ל־2,000 בני אדם צעדו ברחבי העיר עד Leidseplein כדי למחות נגד אניטה ברייאנט, פעילה אמריקאית שפעלה נגד זכויות להט״ב. ההפגנה סימלה תקופה שבה נראות נתבעה ממש ברחובות: בפומבי, באופן פוליטי ובמסר ברור שלפיו שינוי הוא הכרחי.

כאשר Pride Amsterdam נוסד ב־1996, האירוע בחר במתכונת שונה מזו של צעדת המחאה המסורתית. היוזמה הגיעה מ־Gay Business Amsterdam, רשת של יזמים מתחום האירוח וחיי הלילה הגאים. הם ראו הזדמנות להציג את אמסטרדם בזירה הבינלאומית כעיר שבה אנשים קווירים מתקבלים בברכה ויכולים להיות מי שהם.

אין פירוש הדבר ש־Pride Amsterdam היה מנותק מתנועת השחרור שקדמה לו. האירוע יכול היה לקום דווקא בזכות פעילותם של אקטיביסטים וארגוני זכויות שנאבקו במשך שנים למען יותר חופש ושוויון. לצד זאת ביקשו המייסדים ליצור אירוע בעל אופי משלו: מקום למפגש, לגאווה ולחגיגה.

הבחירה נפלה על מקום המזוהה באופן בלתי נפרד עם אמסטרדם: התעלות. במקום צעדה ברחובות נולד הרעיון לקיים מצעד על פני המים. ״די מהר חשבנו על מים ועל סירות. זה נראה מהנה ושונה. זו הייתה הצלחה״, סיפר לימים המייסד השותף סיפ דה האן.

הסירות הראשונות היו אפוא הרבה יותר מתוספת חגיגית. הן הביאו את הקהילה הגאה ממש אל לב העיר. אם במשך שנים נראות חייבה קהילה לתבוע את מקומה ברחוב, Canal Parade אפשר לאלפי אנשים להיראות יחד במקום שהפך לסמל של אמסטרדם.

הדבר התרחש בתקופה שבה נראות קווירית גלויה עדיין נתקלה לא פעם בהתנגדות. EuroPride 1994 המחיש את העוצמה שבנוכחותם המשותפת של אלפי אנשים קווירים ברחובות אמסטרדם, אך גם הראה שנראות זו לא התקבלה כמובנת מאליה בעיני כולם. המצעד הצבעוני והחגיגות הססגוניות ערערו על תפיסות קיימות בשאלה אילו זהויות, צורות של אהבה ואופני ביטוי רשאים לתפוס מקום במרחב הציבורי. אירועי הגאווה הגדולים האלה היו גם הכנה חשובה ל־Gay Games של 1998, שבאמצעותם ביקשה אמסטרדם להציג את עצמה בעולם כעיר מכילה ומסבירת פנים לאנשים קווירים מכל רחבי העולם.

בשנים שלאחר מכן המשיך Pride Amsterdam להתפתח. מה שהחל כיוזמה שמקורה בחיי הלילה של אמסטרדם צמח לאירוע שחיבר יותר ויותר בין חגיגה למעורבות חברתית. התעלות הפכו לא רק למקום של מוזיקה, דגלים וחגיגות, אלא גם לבמה לשיח על אפליה, זכויות טרנס, זכויות אדם בינלאומיות ומעמדן של קהילות קוויריות ברחבי העולם.

כאשר WorldPride יגיע לאמסטרדם לראשונה ב־2026, הוא יתקיים בעיר בעלת היסטוריית גאווה ייחודית: היסטוריה שבה מחאה וחגיגה אינן הפכים, אלא שתי דרכים להעביר את אותו המסר – שלאנשים קווירים מותר להיות נראים, מגיע להם מרחב והם חלק מהחברה.

מה שהחל כרעיון חדש למצעד על פני המים צמח לסמל בינלאומי של נראות קווירית, קהילה וסולידריות.