באיסטנבול עצרה המשטרה לפחות חמישים בני אדם ב־28 ביוני במהלך מצעד גאווה שנאסר. ההתכנסות התקיימה למרות איסור רשמי של הרשויות הטורקיות, שמגבילות או אוסרות אירועי גאווה בעיר כבר שנים. לפי דיווחים מקומיים ובינלאומיים, המשטרה התערבה כאשר המשתתפים התאספו במרכז העיר. פעילים ומשתתפים הוקפו והובלו מהמקום. בין העצורים היו גם מארגנים ועיתונאים.
מצעדי הגאווה באיסטנבול היו במשך שנים רגע חשוב של נראות עבור הקהילה הלהטב״קית בטורקיה, אך הם נאסרו באופן שיטתי מאז 2015. הרשויות נוטות להסתמך על נימוקי ביטחון, בעוד ארגוני זכויות אדם טוענים לפגיעה בזכות למחאה שלווה. המעצרים משתלבים בהקשר רחב יותר של הגברת הלחץ על זכויות להטב״ק בטורקיה. ארגונים בינלאומיים הביעו שוב ושוב דאגה משימוש בכוח משטרתי ובחקיקה כדי להגביל את הנראות וההתארגנות של הקהילה.
למרות הדיכוי הנוכחי והאיסורים השיטתיים במרחב הציבורי, הומוסקסואליות אינה פלילית לפי החוק הטורקי הרשמי. מאז 1858 קיימת במדינה דה־קרימינליזציה של יחסים בין בני אותו מין. בנוסף, טרנסג’נדרים קיבלו מאז 1988 את הזכות החוקית לשנות באופן רשמי את מינם. עם זאת, בפועל ההליכים הללו כפופים לדרישות חוקיות מחמירות, כולל ניתוח התאמה מגדרית חובה, בדיקה רפואית ואישור מפורש של בית משפט.
ביטויים מעשיים אלה של הומופוביה משקפים את הקו הפוליטי של הנשיא ארדואן. בשנת 2023 הוא הגדיר את הקהילה הלהטב״קית כאחת מ"האיומים הגדולים ביותר על המשפחה" וקישר ישירות בין ירידת שיעורי הילודה במדינה לבין הומוסקסואליות. העובדה שהאקלים כלפי הקהילה נעשה עוין יותר ויותר ניכרת גם בנתונים בינלאומיים:
